לוקאליסטית הדס ליבנה מקיבוץ דן (במקור מקריית ביאליק) היא יוצרת בנשמה. אחרי כמה שנים בתחום הקדרות והמגע בחימר היא שינתה כיוון ונכנסה לעולם המקרמה והטקסטיל, התאהבה ברכות, בחומרים הטבעיים, במראה הנשפך והמלכותי וביצירת המקרמה על כל גווניו.

מה בפנים החלל של הסטודיו מאוד נעים, מאוד רציתי שיהיה מרווח ולא עמוס ועדיין יהיה בו כל מה שצריך. יש בו שילוב של טקסטורות פראיות (חיות וסמלים שבטיים) ביחד עם רכות ורומנטיקה, שני קטבים. על הקירות יש עבודות מתחלפות שלי ובחלל בדרך כלל לפחות פרוייקט אחד שאני עובדת עליו. המדפים מלאים חבלים בסוגים שונים ובצבעוניות סוחפת, וסלסאות עם ענפים יפייפים לעבודה מונחות על הרצפה.

הסיפור מאחורי  בהריון שלי עם אנה ביתי הבכורה גיליתי קושי תחושתי חדש במגע עם החמר ועם האובניים שהיו אז מקור היצירה היומיומי שלי. כשחיפשתי חומרים וטכניקה חדשים כדי להמשיך ליצור הגעתי אל המקרמה דרך חברה. התחלתי מסרטון ביו-טיוב והתרגשתי מאוד כשהתחלתי לקשור. ממש לא חשבתי שזה יהפוך לעסק, אבל אחרי הלידה, בפעם הראשונה שאנה נרדמה לשלוש שעות (!) מצאתי את עצמי מחכה לקשור ופשוט התחלתי.  כשסיימתי העליתי את התמונה לפייסבוק והיא גרפה מאות תגובות וההזמנות החלו לזרום. כך מצאתי את עצמי מג'נגלת בין האימהות הטרייה והעסק החדש שלי. תוך זמן קצר התחלתי להעביר סדנאות מקרמה ופתחתי את החנות האינטרנטית שלי במרמלדה מרקט.

חזון "דוסילי" הוא ביטוי של ראיית העולם שלי, אהבת החומר ואהבת הרוח. תמיד ראיתי ביצירה ערוץ ישיר אל תוך עצמי ואני מאמינה שהיצירתיות היא חלק ממי שאנחנו כבני אדם ושהיא נוגעת בנו בהמון רבדים ומשפיעה באופן חיובי. אני מחברת את זה גם לעבודות שאני יוצרת עבור לקוחות ומקפידה בהם מאוד על האסטתיקה ועל החיבור עם הלקוחות עצמם, אבל גם לסדנאות ולמפגש האנושי. כשקבוצת נשים נפגשת ויוצרת יחד, קורה משהו כל כך מיוחד. נשים יוצאות מלאות! מבלי לדבר או לחפור ממש בדברים הפחות זוהרים של החיים- פשוט קורה ריפוי, זה כמו תוצר לוואי. זה תקף גם כשאנחנו עושות את זה לבד. אני מאוד מאמינה בדרך הזו ואני יודעת כמה היצירה הצילה אותי בחיים. בעתיד אני לגמרי רואה את שני התחומים האלו – ריפוי ויצירה מתחברים בדרך שלי.

למה כאן צריך לגור כאן בגליל כדי לדעת. אין עוד מקום כזה בארץ.. לפני שהכרתי את בנזוגי נועם, כמעט עברתי לפרדס חנה, אני שמחה שהכרנו וגם שנשארתי. היום עם פעוטה אני עוד יותר מעריכה את הקיבוץ.

אתגרים  אחד הקשיים היותר דומיננטיים בלהיות בעלת עסק של עבודות יד הוא לשים גבולות ולייצר הפרדות. אחרי הכל – אני מתפרנסת ממה שאני אוהבת לעשות אז מאוד קל שהגבולות יהיה מטושטשים ועסק זה דבר שואב.  אני עובדת על זה חזק.. להעריך את הזמן שלי ולדעת להפריד בין זמן שהוא מוקדש לעבודה וזמן עבור שאר הדברים בחיי.

פתרונות לימי קורונה להמנע בכל מחיר ממחשבות אפוקליפטיות. פשוט להמשיך בדרך (גם כשזה לא פשוט). לדבר עם חברים, לבקש עזרה להתניע את העסק אם דברים תקועים, לחשוב יצירתי, לדאוג להתמלא כי המציאות הזו וההתסגלות אליה מבלבלת וגובה מחיר.

מתי הכי שמחה כשאני שולחת את העבודה ללקוחה ומקבלת תגובה נרגשת ומפרגנת! אין על הסיפוק הזה לדעת שמישהי מאושרת כשהיא מסתכלת על עבודה שלי שתלויה אצלה בבית, שזה מוסיף לה יופי ואנרגיה טובה ביום יום.

מה תעשי כשתהיי גדולה מקווה תמיד להמשיך ליצור ולהנגיש את היצירה ואת היתרונות העמוקים שבה עבור נשים נוספות בכל מיני פורמטים.

צילום: דרור ארצי ושחר ויצמן
סטילנג: סוזי קסטיאל

הדס ליבנהדוסילי

לצפייה בעמוד העסק